גוש בשד

גוש בשד הוא מסה או אזור התעבות הנחווה שונה מרקמת השד שסביבו. המסר החשוב ביותר הוא מרגיע: רוב הגושים בשד שפירים, לא סרטן. סיבות שפירות שכיחות כוללות ציסטות מלאות נוזל, פיברואדנומות (גושים חלקים, מוצקים וניידים השכיחים במיוחד בנשים צעירות), והגושיות הכללית שנשים רבות מבחינות בה עם המחזור החודשי, שיכולה לבוא וללכת עם ההורמונים. זיהומים וצינוריות חסומות יכולים גם לגרום לגוש רגיש, במיוחד במהלך הנקה. עם זאת, גוש בשד יכול להיות הסימן הראשון לסרטן שד, ואי אפשר להבחין בין שפיר לסרטני על-פי מישוש בלבד — לכן כל גוש חדש, מתמשך או משתנה כדאי לבדוק. מאפיינים המצדיקים במיוחד הערכה מהירה כוללים גוש קשה ולא-כואב, גוש קבוע שאינו נע בחופשיות, גוש הגדל עם הזמן, שינוי עור נלווה (גומות או קימוט), שינוי בפטמה או הפרשה מוכתמת בדם, או גוש בבית השחי. ההערכה נעשית לא בבדיקת דם אלא בבדיקה ובהדמיה (אולטרסאונד, ובהתאם לגיל, ממוגרפיה), וביופסיית מחט במקרה הצורך. בדיקת גוש מוקדם משמעה שסיבות שפירות ניתנות לאישור והרגעה, והחלק הקטן שהוא סרטן ניתן לתפיסה כשהטיפול עובד הכי טוב.

• ציסטות שפירות — שקיות מלאות נוזל, לעיתים רגישות ומשתנות עם המחזור.
• פיברואדנומה — גוש חלק, מוצק ונייד, שכיח בנשים צעירות.
• שינויי שד מחזוריים (שינוי פיברוציסטי) — גושיות כללית המשתנה עם ההורמונים.
• זיהום או צינורית חסומה — גוש רגיש, במיוחד במהלך הנקה.
• נמק שומן או ליפומה — גושים שפירים לאחר פציעה או מרקמת שומן.
• סרטן שד — חלק קטן יותר, אך הסיבה שכל גוש חדש כדאי לבדוק.

גוש בשד מוערך קלינית — בבדיקה ובהדמיה (אולטרסאונד שד, וממוגרפיה בהתאם לגיל), עם ביופסיית מחט אם הגוש זקוק לה — ולא בבדיקת דם, ובדיקות דם אינן משמשות לאבחון סיבת הגוש. סמני גידול כמו CA 15-3 אינם ממלאים תפקיד בהערכת גוש חדש; הם משמשים רק לניטור סרטן שד שכבר אובחן. Mediora.AI יכולה להחזיק תוצאות סמנים בהקשר עבור אדם במעקב, אך הערכת גוש שד חדש היא בידי קלינאי והדמיה — ההערכה היא מישושית והדמייתית, לא בדיקת מעבדה.