חלבון כללי

חלבון כללי מסכם את כל החלבונים שבסרום הדם. שתי קבוצות מרכיבות כמעט את כולו: אלבומין, שהכבד מייצר ושאחראי על החזקת הנוזלים בתוך הכלים, וגלובולינים, שאליהם שייכים הנוגדנים של מערכת החיסון. מכיוון שהכבד מייצר את מרביתו והכליות בדרך כלל מונעות ממנו לאבוד, הערך מעיד על תפקודי הכבד והכליות, וגם על השאלה אם התזונה מספקת חלבון ואם הוא נספג.

לצד הסכום המעבדה מדפיסה פעמים רבות את היחס בין האלבומין לגלובולינים. היחס הרצוי הוא מעל ל-1 — בדרך כלל יש יותר אלבומין.

בקירוב 6.7–8.6 g/dL במבוגרים, לפי המקור הישראלי שאנו מצטטים. חלק מהמעבדות מדפיסות טווח רחב במקצת, לא פעם מ-6.0 g/dL בערך.

הטווח שמודפס לצד הערך שלכם הוא הקובע: שיטות הבדיקה והכיול שונים בין מעבדות, ובדיוק בגלל זה שני דוחות יכולים להיראות שונים על אותו דם.

אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה — הדבר אינו משפיע על התוצאות.

• התייבשות היא הסיבה הנפוצה והפחות מדאיגה: פחות מים בדם מרכזים את אותו חלבון עצמו.
• מחלות במערכת החיסון, כולל מחלות אוטואימוניות כדוגמת מחלות מפרקים או זאבת, עלולות להעלות את חלקם של הגלובולינים.
• מחלות מערכת הדם כמיאלומה נפוצה או לוקמיה: תאים חריגים מייצרים חלבון משל עצמם.
• סרקואידוזיס מופיעה גם היא בהקשר של ערך גבוה.

ערך גבוה אחד אינו אבחנה. השלב הבא הרגיל הוא להסתכל על האלבומין ועל הגלובולינים בנפרד — הסכום לבדו אינו אומר מי מהשניים זז.

• בעיות בכבד, הפוגעות בייצור החלבונים בכלל ובאלבומין בפרט.
• בעיות בכליה, כאשר החלבון נאבד בשתן במקום להישמר.
• בעיות בעיכול ובספיגה, כולל מחלות מעי דלקתיות, שבהן החלבון מהמזון אינו מגיע לדם.
• תזונה דלה בחלבון.
• רעלת הריון בהריון.

חלבון כללי נמוך הוא סיבה להמשיך ולבדוק, ולא מסקנה בפני עצמה: חשוב יותר איזה חלבון ירד מאשר הסכום שלהם.

חלבון כללי שזז בתוך הטווח או מעט מחוצה לו בדרך כלל אינו מורגש כלל, והבדיקה נעשית לרוב כחלק מבדיקת כימיה שגרתית ולא מפני שמשהו הפריע.

כאשר מדובר בירידה ניכרת, הסימן שמבחינים בו ראשון הוא נפיחות — נוזלים יוצאים מהכלים מפני שהאלבומין נמוך.