אבץ

אבץ הוא מינרל קורט הפועל כקו-פקטור למאות אנזימים וחיוני למערכת חיסון עובדת, לטעם וריח תקינים, לעור בריא, לריפוי פצעים, לגדילה ולרבייה. רוב האבץ בגוף בתוך התאים, והכמות הקטנה בדם קשורה בעיקר לחלבונים כמו אלבומין, ולכן רמת הסרום היא רק מדריך גס לאבץ הכולל בגוף — אלבומין נמוך, או הדלקת של כל מחלה חדה, יכולים להוריד את אבץ הדם ללא חוסר אמיתי. חוסר אינו שכיח בתזונה מגוונת אך מתרחש בצריכה לקויה, עודף אלכוהול, ספיגה לקויה (כמו צליאק או מחלת מעי דלקתית), ואובדן מוגבר. הוא גורם לתמונה מזוהה: זיהומים תכופים, אובדן טעם, נשירת שיער, פריחת עור (במיוחד סביב הפה והידיים), ריפוי פצעים לקוי, ואצל ילדים, גדילה מואטת. בקצה השני, תוספי אבץ עודפים יכולים לגרום לחוסר נחושת, ולכן שני הכיוונים חשובים.

• נטילת תוספי אבץ — הסיבה הנפוצה ביותר לרמה גבוהה.
• עודף אבץ לאורך זמן — יכול להפריע לספיגת נחושת ולגרום לחוסר נחושת (עם אנמיה ובעיות עצב).
• זיהום הדגימה — יכול להעלותו בטעות.

• חוסר אבץ אמיתי — תזונה לקויה, עודף אלכוהול, ספיגה לקויה (צליאק, IBD), או אובדן מוגבר; גורם לזיהומים, אובדן טעם, נשירת שיער, פריחת עור, ריפוי לקוי.
• אלבומין נמוך או מחלה חדה/דלקת — יכולים להוריד אבץ בדם ללא חוסר אמיתי (לפרש עם אלבומין ו-CRP).
• היריון — הרמות נוטות לרדת.