פגיעה כלייתית חריפה (AKI)

פגיעה כלייתית חריפה היא אובדן מהיר של תפקוד הכליה המתפתח תוך שעות עד ימים בודדים, בניגוד למחלת כליות כרונית המתפתחת לאורך שנים. הכליות אינן יכולות פתאום לסנן פסולת, לשלוט במים ובמלחים של הגוף, או לשמור על מאזן חומצה-בסיס. היא שכיחה אצל אנשים החולים באופן חריף, במיוחד בבית חולים. הסיבות מקובצות בשלוש דרכים. סיבות 'טרום-כלייתיות' מפחיתות זרימת דם לכליות — התייבשות, הקאות או שלשול קשים, אובדן דם, אי-ספיקת לב או לחץ דם נמוך מזיהום חמור (אלח דם). סיבות 'תוך-כלייתיות' פוגעות ברקמת הכליה עצמה — מזרימת דם ירודה ממושכת, תרופות ורעלים מסוימים, או דלקת של מסנני הכליה. סיבות 'בתר-כלייתיות' חוסמות את זרימת השתן, כמו ערמונית מוגדלת, אבנים או גידול. AKI מזוהה בבדיקות דם כקריאטינין עולה ו-eGFR יורד, לעיתים קרובות עם ירידה בכמות השתן; אשלגן יכול לעלות באופן מסוכן והדם יכול להיעשות חומצי. מקרים רבים קלים והפיכים ברגע שהגורם מתוקן — הידרציה מחדש, טיפול בזיהום, הפסקת התרופה האשמה או שחרור חסימה — אך AKI חמור יכול להזדקק לדיאליזה זמנית ולסכן חיים, וגם לאחר החלמה הוא מעלה את הסיכון ארוך-הטווח למחלת כליות כרונית.

• קריאטינין — עולה, לעיתים קרובות במהירות; השינוי המעבדתי המגדיר.
• eGFR — יורד ככל שהקריאטינין מטפס.
• אוריאה — עולה לצד הקריאטינין.
• אשלגן — יכול לעלות לרמות מסוכנות; סמן בטיחות מרכזי.
• ביקרבונט — יורד (חמצת מטבולית).
• בדיקת שתן — יכולה להראות דם, חלבון או גלילים, ומסייעת להצביע על הסיבה.
• כמות שתן — לעיתים קרובות יורדת (אך לא תמיד).

• לעיתים קרובות מעט תסמינים מוקדם, מזוהה בבדיקות דם
• מתן פחות שתן מהרגיל
• נפיחות ברגליים, בקרסוליים או סביב העיניים
• עייפות, בחילה ואובדן תיאבון
• בלבול או ישנוניות במקרים חמורים
• קוצר נשימה אם נוזלים מצטברים
• תסמיני הגורם — זיהום, התייבשות או חסימה