זיהום ציטומגלווירוס (CMV)

ציטומגלווירוס (CMV) הוא הרפסווירוס נפוץ שרוב האנשים רוכשים בשלב כלשהו בחיים. אצל ילד או מבוגר בריא, הזיהום הראשון בדרך כלל אינו גורם לתסמינים כלל, או למחלה קלה דמוית קדחת-בלוטות עם עייפות, חום ובלוטות נפוחות; מערכת החיסון אז שולטת בו והנגיף נשאר רדום בגוף לכל החיים, לעיתים מתפעל מחדש ללא נזק. המשמעות הקלינית שלו מרוכזת בשתי קבוצות. ראשית, בהריון: זיהום CMV ראשוני יכול לעבור לתינוק (CMV מולד), והוא גורם זיהומי מוביל לאובדן שמיעה ולבעיות התפתחות ביילודים — ולכן מצב חיסוני ל-CMV יכול להיות משמעותי ולכן ממליצים על אמצעי היגיינה לנשים הרות רגישות. שנית, אצל אנשים עם חסינות מוחלשת — כמו מושתלים או בעלי HIV מתקדם — CMV יכול לגרום למחלה קשה, ולזהם את העיניים (רטיניטיס), המעי, הריאות או איברים אחרים, בין אם כזיהום חדש או בהתפעלות מחדש. האבחון משתמש בבדיקות נוגדנים (IgG לחשיפה בעבר, IgM לזיהום לאחרונה) ובמקום שחושדים במחלה פעילה, זיהוי ישיר של הנגיף (PCR). אז CMV נפוץ ובדרך כלל זניח, אך חשוב באמת במצבים הספציפיים האלה.

• CMV IgG ו-IgM — IgG מראה חשיפה בעבר/חסינות; IgM מרמז על זיהום לאחרונה או נוכחי.
• בדיקת אבידיות CMV — מסייעת לתארך זיהום, במיוחד בהריון.
• CMV PCR (עומס ויראלי) — מזהה ומכמת זיהום פעיל, משמש אצל מטופלים עם חסינות מוחלשת.
• לימפוציטים וספירת דם — תמונה דמוית-מונו, לעיתים עם לימפוציטים לא טיפוסיים.
• סמנים כבדיים (ALT/AST) — יכולים להיות מוגברים קלות במחלה דמוית-המונו.

• לעיתים קרובות ללא אצל אנשים בריאים
• מחלה דמוית-מונו: עייפות, חום, כאב גרון, בלוטות נפוחות
• כאבי שרירים ותחושת חולי
• בהריון: בדרך כלל שקט אצל האם אך סיכון לתינוק
• בחסינות מוחלשת: מחלת איברים קשה (למשל שינויי ראייה מרטיניטיס, תסמיני מעי או ריאה)