נוגדני הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי הוא חיידק החי ברירית הקיבה ומהווה גורם מוביל לכיבים פפטיים, לדלקת קיבה כרונית, ולאורך זמן, לסיכון מוגבר לסרטן קיבה. הבדיקה מזהה נוגדנים (בדרך כלל IgG) שמערכת החיסון מייצרת נגד H. pylori בדם, המצביעים על כך שהאדם היה נגוע. זו הייתה אחת הדרכים המקוריות לזיהוי הזיהום, פשוטה וזמינה. מגבלתה העיקרית, עם זאת, היא שנוגדנים נשארים בדם חודשים עד שנים לאחר שהחיידק פונה — בין אם בטיפול או באופן טבעי — ולכן תוצאת נוגדן חיובית אינה יכולה להבחין בין זיהום פעיל נוכחי לבין זיהום עבר שכבר חלף. מסיבה זו, הבדיקות המועדפות לאישור זיהום פעיל, ולבדיקת הצלחת הטיפול, הן בדיקת אנטיגן בצואה ובדיקת נשיפה לאוריאה, המזהות את החיידק עצמו ולא את זיכרון הגוף שלו. בדיקת נוגדנים עדיין בעלת תפקיד היכן שאלה אינן זמינות, או כסקר ראשוני, אך חיובי בדרך כלל זקוק לאישור בבדיקת זיהום פעיל לפני טיפול.

• זיהום H. pylori נוכחי או עבר — תוצאה חיובית מראה חשיפה; בפני עצמה אינה יכולה להבחין בין זיהום פעיל לזה שכבר חלף.
• H. pylori לא מטופל — באדם שלא טופל קודם, תוצאה חיובית סבירה יותר לשקף זיהום נוכחי הראוי לאישור.
• הסיבה מאחורי כיב או דלקת קיבה — תומכת ב-H. pylori כאשם כשהתסמינים מתאימים.
• הערה — נשאר חיובי חודשים עד שנים לאחר טיפול מוצלח, ולכן אינו משמש לאישור ריפוי.

• שלילית — הופכת זיהום H. pylori לבלתי סביר ומרחיקה ממנו כסיבה לתסמינים.
• זיהום עדכני שטרם עבר סרוקונברסיה — לעיתים נדירות, נוגדנים עשויים טרם להתפתח מוקדם מאוד.