פריטין

פריטין הוא החלבון שבו הגוף שומר את מאגרי הברזל — בעיקר בכבד, במח-העצם ובטחול. בדיקת פריטין בדם מעריכה כמה ברזל נמצא במאגרים, עוד לפני שרמת ההמוגלובין (הברזל בזרם הדם) מתחילה לרדת. לכן פריטין הוא אחד הסמנים המוקדמים ביותר לחוסר ברזל — לעיתים חודשים לפני שאנמיה מופיעה בספירת דם רגילה.

• גברים: בערך ⁦30-400⁩ ng/mL.
• נשים (לפני גיל המעבר): בערך ⁦15-150⁩ ng/mL - לרוב נמוך יותר בשל איבוד ברזל וסתי.
• מעבדות ומומחי ברזל רבים מתייחסים לפריטין מתחת ל-30 ng/mL כחוסר ברזל גם כשהוא בתוך הטווח המודפס.
• פריטין גם עולה בדלקת, מה שעלול להסוות חוסר אמיתי.

הטווח שמודפס במעבדה המבצעת הוא הקובע.

• דלקת או זיהום — פריטין הוא חלבון של שלב חריף; כל תהליך דלקתי פעיל יעלה אותו גם בלי עומס ברזל.
• מחלת כבד — תאי הכבד משחררים פריטין כשהם נפגעים.
• עומס ברזל — המוכרומטוזיס תורשתי, מצבים תלויי-עירויים.
• חלק מהסרטנים — לימפומה, לוקמיה, קרצינומה הפטוצלולרית.

• אנמיה מחוסר ברזל — הפרשנות הקלאסית, בדרך כלל יחד עם המוגלובין נמוך, MCV נמוך ורוויון טרנספרין נמוך.
• דימום וסתי מוגבר, היריון, דימום מערכת העיכול — מקורות נפוצים לאיבוד ברזל כרוני.
• תזונה דלת-ברזל / בעיית ספיגה (צליאק, מעקף קיבה, תזונה טבעונית ללא תוספים).

• פריטין נמוך: עייפות, דלילות שיער, ציפורניים שבירות, רגליים חסרות-מנוחה, קוצר נשימה במאמץ, ועור חיוור - לעיתים עוד לפני אנמיה.
• פריטין גבוה: לרוב ללא תסמינים; בעומס ברזל עם הזמן ייתכנו כאבי מפרקים, עייפות או אי-נוחות בטנית.
• התסמינים לא-ספציפיים - יש לקרוא פריטין עם המוגלובין ורוויון טרנספרין.