נוגדני ליים (סרולוגיית בורליה)

בדיקה זו מזהה נוגדנים שמערכת החיסון מייצרת כנגד Borrelia burgdorferi (ומינים קרובים), החיידקים הגורמים למחלת ליים, המועברת בעקיצת קרצייה נגועה. היא אינה מזהה את החיידק ישירות אלא את תגובת הנוגדנים של הגוף אליו. כדי להפחית תוצאות חיוביות-כזב, היא נעשית בסכמה דו-שלבית: בדיקת סקר רגישה (ELISA) מבוצעת תחילה, ורק אם היא חיובית או גבולית מריצים בדיקה מאשרת ספציפית יותר (Western blot, או בדיקת נוגדנים מדור שני). הפרשנות תלויה מאוד בעיתוי ובהקשר. בימים עד השבועות הראשונים של הזיהום — שלב הפריחה המתרחבת הקלאסית 'עין השור' — ייתכן שנוגדנים טרם התפתחו, ולכן בדיקה שלילית אינה שוללת ליים מוקדם, והפריחה לבדה מספיקה לטיפול. מאפיינים מאוחרים יותר, כמו מעורבות מפרקים, עצבים או לב, בדרך כלל מלווים בנוגדנים ברורים. הסתייגות מרכזית היא שברגע שנוצרו, נוגדנים יכולים להישאר חודשים או שנים אחרי טיפול מוצלח, ולכן בדיקה חיובית בפני עצמה אינה יכולה להבחין בין זיהום נוכחי לעבר, ואין להשתמש בבדיקה לניטור טיפול או לבדוק אנשים ללא מחלה מתאימה. סרולוגיית ליים היא לכן תמיכה לאבחון קליני, לא תשובה עצמאית.

• תוצאה דו-שלבית חיובית — תומכת בחשיפה לחיידק הליים, נקראת לצד תסמינים וחשיפה לקרציות.
• מחלת ליים בשלב מאוחר — מעורבות מפרקים, עצבים או לב בדרך כלל מראה נוגדנים ברורים.
• זיהום בעבר, מטופל — נוגדנים יכולים להישאר שנים, ולכן בדיקה חיובית אינה תמיד אומרת מחלה נוכחית.
• בדיקת סקר חיובית-כזב — מדוע השלב השני המאשר חיוני.

• שלילי — התוצאה הצפויה; לא זוהו נוגדנים.
• זיהום מוקדם מאוד — נוגדנים עשויים טרם להיווצר, ולכן ליים מוקדם עם הפריחה הקלאסית מטופל לפי התמונה הקלינית בכל מקרה.
• אין חשיפה — אין עדות לליים.