בדיקת קוונטיפרון-TB (בדיקת שחרור אינטרפרון-גמא)

בדיקת קוונטיפרון-TB ('בדיקת שחרור אינטרפרון-גמא', או IGRA; T-SPOT.TB היא בדיקה דומה) מודדת עד כמה תאי החיסון מגיבים לחלבונים ספציפיים ל-Mycobacterium tuberculosis. דם מעורבב עם חלבונים ספציפיים אלה של שחפת במעבדה; אם תאי ה-T נתקלו בעבר בחיידק השחפת, הם משחררים חומר איתות בשם אינטרפרון-גמא, שהבדיקה מודדת. תוצאה חיובית משמעה שמערכת החיסון עברה רגישות לשחפת — במילים אחרות, קיימת נשיאה של הזיהום. חשוב לציין, אצל רוב האנשים זו שחפת סמויה: החיידקים נוכחים אך רדומים ונשלטים על-ידי מערכת החיסון, אינם גורמים לתסמינים ואינם מדבקים. הבדיקה אינה יכולה בעצמה להבחין בין שחפת סמויה למחלת שחפת פעילה; הבחנה זו זקוקה לתסמינים, צילום חזה, ולעיתים בדיקות כיח. יתרונותיה העיקריים על פני בדיקת העור הטוברקולינית הישנה הם שהיא דורשת ביקור אחד בלבד, וחשוב, אינה מוגברת כזב מחיסון BCG. היא בשימוש נרחב לסקר שחפת סמויה אצל אנשים בסיכון גבוה יותר או לפני טיפולים המדכאים את מערכת החיסון (שיכולים להעיר שחפת רדומה), כך שניתן לטפל בזיהום סמוי תחילה. תוצאה 'בלתי-מכריעה' משמעה שהבדיקה לא ניתנת לפרשנות אמינה ובדרך כלל דורשת חזרה.

• תוצאה חיובית — מערכת החיסון נתקלה בחיידק השחפת; קיימת נשיאה של הזיהום.
• זיהום שחפת סמוי — המשמעות השכיחה ביותר; חיידקים רדומים, אין תסמינים, אינו מדבק, אך ניתן לטיפול למניעת מחלה פעילה עתידית.
• מחלת שחפת פעילה — אפשרית אם יש תסמינים; זקוקה לצילום חזה ובדיקות נוספות לאישור, כי בדיקת הדם לבדה אינה יכולה להבחין בה.
• תוצאה בלתי-מכריעה — הבדיקה לא ניתנת לפרשנות (לעיתים עם מערכת חיסון חלשה); בדרך כלל חוזרים עליה.

• שלילי — התוצאה הצפויה; אין עדות לזיהום שחפת.
• חשיפה לאחרונה — הבדיקה יכולה להיות שלילית מוקדם מאוד אחרי מגע, לפני שהתגובה החיסונית מתפתחת, ולכן ייתכן שתחזור אחרי חלון זמן.
• מערכת חיסון מוחלשת — יכולה לעיתים לתת תוצאה שלילית-כזב או בלתי-מכריעה.