שחפת (TB)

שחפת היא זיהום בחיידק Mycobacterium tuberculosis, המתפשט באוויר כשאדם עם שחפת ריאתית פעילה משתעל. הוא פוגע לרוב בריאות (שחפת ריאתית) אך יכול לערב בלוטות לימפה, עצמות, המוח ואיברים אחרים. תכונה מכרעת היא שלזיהום שני מצבים. בשחפת רדומה, החיידקים נוכחים אך מוכלים על-ידי מערכת החיסון, ואינם גורמים לתסמינים ואינם מדבקים — אך עם סיכון 'להתעורר' למחלה פעילה מאוחר יותר, במיוחד אם החסינות נחלשת. בשחפת פעילה, המחלה גורמת לחולי ובריאות היא מדבקת. תסמיני שחפת פעילה קלאסיים נבנים על פני שבועות: שיעול מתמשך (לעיתים עם דם), חום, הזעות לילה קשות, עייפות, אובדן תיאבון וירידה במשקל. האבחון משלב בדיקות לזיהום (בדיקת עור טוברקולין או בדיקת דם אינטרפרון-גמא, המראות חשיפה אך לא אם הוא פעיל), הדמיית חזה, ובדיקת ליחה לחיידקים (משטח, תרבית ובדיקות מולקולריות) לאישור מחלה פעילה. שחפת ניתנת לריפוי, אך הטיפול הוא קורס אנטיביוטיקה ממושך ורב-תרופתי הנלקח בנאמנות למניעת הישנות ועמידות — ולכן גם אבחון מוקדם וגם השלמת הטיפול חיוניים.

• בדיקת שחרור אינטרפרון-גמא (IGRA) או בדיקת עור טוברקולין — מראות זיהום/חשיפה לשחפת, אך לא אם היא פעילה.
• משטח ליחה, תרבית ובדיקות מולקולריות (PCR) — מאשרות ומאפיינות שחפת ריאתית פעילה.
• הדמיית חזה (רנטגן/CT) — חלק מרכזי באבחון.
• ESR ו-CRP — סמני דלקת, לעיתים קרובות מוגברים במחלה פעילה (לא ספציפי).
• ספירת דם מלאה ולימפוציטים — יכולים להראות אנמיה או שינויים בזיהום כרוני.
• בדיקת HIV — מוצעת בשגרה, כי HIV מעלה מאוד את סיכון השחפת.

• שיעול מתמשך הנמשך שבועות, לעיתים שיעול דם
• חום
• הזעות לילה קשות
• ירידה לא-מכוונת במשקל
• אובדן תיאבון
• עייפות וחולשה
• בהתאם למיקום: בלוטות לימפה נפוחות, כאב עצם או גב, או תסמיני איברים אחרים