אוסטאוארתריטיס (שחיקת מפרקים)

אוסטאוארתריטיס היא מחלת המפרקים הנפוצה ביותר, המונעת מפירוק הדרגתי של סחוס — הרקמה החלקה המכסה את קצות העצמות ומאפשרת למפרק לנוע בחופשיות. ככל שהסחוס מידלדל, העצמות מתחככות יותר, המפרק מנסה לתקן את עצמו בגידולי עצם (דורבנות), והתוצאה היא כאב, נוקשות ותנועה מופחתת. היא פוגעת לרוב בברכיים, בירכיים, בכפות הידיים ובעמוד השדרה, ונעשית נפוצה יותר עם הגיל, אף שאינה פשוט חלק בלתי-נמנע מההזדקנות — הסיכון עולה מפציעת מפרק קודמת, השמנה, שימוש חוזר כבד, וגנטיקה. מאפיין מגדיר המבדיל אותה מדלקת מפרקים דלקתית כמו שגרונית הוא הדפוס: כאב אוסטאוארתריטיס בדרך כלל גרוע יותר בפעילות ובסוף היום, עם נוקשות בוקר קצרה בלבד, וחשוב — סמני דלקת בדם (CRP, ESR) בדרך כלל תקינים. היא מאובחנת קלינית ובצילומי רנטגן; בדיקות דם משמשות בעיקר לשלול דלקת מפרקים דלקתית.

• האבחנה קלינית ורדיולוגית — מדפוס כאב המפרקים ושינויי רנטגן; אין בדיקת דם המאבחנת אוסטאוארתריטיס.
• CRP ו-ESR — בדרך כלל תקינים באוסטאוארתריטיס; אם מוגברים, הם מצביעים על דלקת מפרקים דלקתית.
• פקטור ראומטואידי, anti-CCP, ANA — נבדקים כשצריך לשלול דלקת מפרקים דלקתית או אוטואימונית, לא לאבחון OA.
• חומצה אורית — לשקול גאוט אם מפרק בודד דלקתי חד. סמני דלקת תקינים הם חלק מהתמונה התומכת באוסטאוארתריטיס על פני סיבות דלקתיות.

• כאב מפרקים המחמיר בפעילות ולקראת סוף היום
• נוקשות לאחר מנוחה המוקלת בתנועה (רק נוקשות בוקר קצרה, פחות מ-30 דקות)
• טווח תנועה מופחת
• תחושת חריקה או פצפוץ במפרק
• נפיחויות עצם, במיוחד סביב מפרקי האצבעות
• לרוב פוגע בברכיים, בירכיים, בכפות הידיים ובעמוד השדרה
• תסמינים הנבנים בהדרגה לאורך שנים