אלח דם (ספסיס)

אלח דם הוא תגובתו הקיצונית והלא-מווסתת של הגוף לזיהום: במקום להישאר מקומית, התגובה החיסונית גולשת ומתחילה לפגוע ברקמות ובאיברים של הגוף עצמו. הוא יכול לנבוע מכל זיהום — זיהום חזה, שתן, בטן או עור הם נקודות התחלה נפוצות — והוא מצב חירום רפואי כי הוא יכול להתקדם תוך שעות לתפקוד לקוי של איברים, ירידה מסוכנת בלחץ הדם (הלם ספטי) ומוות. כל אחד יכול לפתח אלח דם, אך צעירים מאוד, מבוגרים, בעלי חיסון מוחלש, ואנשים עם מחלה קשה או ניתוח לאחרונה בסיכון גבוה יותר. מכיוון שהתוצאות תלויות מאוד במהירות, העדיפות היא זיהוי וטיפול מהיר: אנטיביוטיקה דחופה, נוזלים ותמיכה, המסוכמים לעיתים קרובות כ'Sepsis Six'. בדיקות דם עוזרות — ספירת תאים לבנים מוגברת או נמוכה מאוד, CRP ופרוקלציטונין גבוהים, ובמיוחד לקטט מוגבר (סמן לרקמות שאינן מקבלות מספיק חמצן) מצביעים על חומרה — אך הטיפול מתחיל על חשד, לא מתעכב לתוצאות. המסר המרכזי פשוט: אלח דם קריטי בזמן, ולכן פעולה מהירה על סימני האזהרה חשובה מכל.

• לקטט — סמן חומרה מרכזי; רמה גבוהה מסמנת רקמות במאבק ותוצאות גרועות יותר.
• ספירת תאים לבנים (WBC) — לעיתים קרובות גבוהה, אך יכולה להיות נמוכה מאוד באלח דם חמור.
• CRP ופרוקלציטונין — מוגברים בזיהום חיידקי; פרוקלציטונין במיוחד.
• תרביות דם — נלקחות לפני אנטיביוטיקה לזיהוי החיידק.
• תפקוד כליה וכבד, קרישה, טסיות — מעריכים מעורבות איברים. הבדיקות מכוונות ומנטרות, אך הטיפול אינו מתעכב בהמתנה להן — אלח דם מטופל על חשד קליני.

• תחושת חולי קיצונית, או הידרדרות ניכרת במהלך זיהום
• טמפרטורה גבוהה מאוד או נמוכה מאוד; רעד
• דופק מהיר ונשימה מהירה
• בלבול, חוסר התמצאות, או דיבור מעורפל
• אי-מתן שתן כרגיל
• עור קר, לח, חיוור או מנומר
• אצל ילדים: פריחה שאינה דוהה בלחץ, קושי בנשימה, בכי חלש או גבוה, רפיסות
• תחושה שמשהו חמור אינו בסדר