תסמונת סיוגרן

תסמונת סיוגרן היא הפרעה אוטואימונית כרונית שבה לימפוציטים חודרים ופוגעים בבלוטות אקסוקריניות, במיוחד בלוטות הדמע ובלוטות הרוק. הסימפטומים נעים מטהור-בלוטיים (יובש בעיניים ובפה) ועד מערכתיים — עייפות, כאבי פרקים, רנו, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, נוירופתיה היקפית, וסיכון מוגבר פי 5–20 ללימפומה לא-הודג'קינית. סיוגרן ראשוני קיים לבדו; צורות משניות מלוות דלקת מפרקים שגרונתית, לופוס או סקלרודרמה. בעיקר אצל נשים (9:1) בגילאי 40–60. אבחון משלב תסמינים, מדידה אובייקטיבית של יובש (מבחן שירמר, זרימת רוק), פרופיל נוגדנים (anti-Ro/SSA, anti-La/SSB, ANA) וביופסיה של בלוטות רוק קטנות במידת הצורך.

• ANA — חיובי ב-60–80%; לרוב תבנית גרגירית.
• Anti-Ro/SSA, anti-La/SSB — נוגדנים ספציפיים; שניהם חיוביים בכ-50% (האבחנתיים ביותר).
• ESR, CRP — לעיתים מוגברים קלות; CRP בדרך כלל רק מעט.
• אנזימי כבד (ALT, ALP, GGT) — לעיתים מוגברים בחפיפה עם PBC.
• רומטויד פקטור — חיובי בכ-50% גם בלי RA.
• ספירת דם — ציטופניות קלות אפשריות.

• יובש מתמשך בעיניים, תחושה של גוף זר וחול
• יובש בפה, קושי בבליעת מזון יבש, עששת מואצת
• נפיחות דו-צדדית של בלוטות הפרוטיד
• כאבי פרקים ללא דלקת הרסנית
• עייפות עמוקה לא פרופורציונלית
• תופעת רנו; יובש בנרתיק; שיעול יבש כרוני