קשריות בלוטת התריס

קשרית בלוטת התריס היא גוש נפרד בתוך הבלוטה. הן נפוצות מאוד — נמושות אצל אחוז קטן מהמבוגרים אך נמצאות באולטרסאונד אצל חלק גדול, יותר ויותר עם הגיל — והרוב המכריע שפירים: קשריות קולואידיות, ציסטות, או גידולים שפירים. רק מיעוט קטן (בערך 5–10%) סרטניים, ורוב סרטני התריס הנמצאים כך ניתנים מאוד לטיפול. קשריות בדרך כלל אינן גורמות תסמינים ונמצאות במקרה, בבדיקה או בסריקה שנעשתה מסיבה אחרת. ההערכה עונה על שתי שאלות מעשיות: ראשית, האם הקשרית מייצרת עודף הורמון ('חמה', בדרך כלל שפירה, גורמת יתר-פעילות), שאותה TSH סוקר; ושנית, האם יש לה מאפיינים — באולטרסאונד או לפי גורמי סיכון — המצדיקים ביופסיית מחט לבדיקת סרטן.

• TSH — הבדיקה הראשונה; TSH נמוך מרמז על קשרית פעילה-יתר ('חמה'), שלעיתים רחוקות מאוד היא סרטן.
• T4 חופשי (ו-T3) — לאפיון קשרית פעילה-יתר.
• אולטרסאונד תריס — הבדיקה המרכזית; מתאר גודל ומאפיינים המעריכים סיכון לסרטן ומכוונים ביופסיה.
• ביופסיית מחט דקה — לקשריות עם מאפיינים חשודים או מעל סף גודל.
• תירוגלובולין — לא לאבחון, אך משמש במעקב אם קשרית מתבררת כסרטנית ומטופלת.
• אנטי-TPO — בחשד למחלת תירואיד אוטואימונית נלווית.

• בדרך כלל ללא — רוב הקשריות נמצאות במקרה
• גוש נראה או נמוש בצוואר
• לעיתים נדירות, אם גדולה: קושי בבליעה, תחושת לחץ, או שינוי בקול
• תסמיני בלוטה פעילה-יתר, אם הקשרית מייצרת עודף הורמון — דפיקות לב, ירידה במשקל, אי-סבילות לחום, רעד
• כאב אינו נפוץ ובדרך כלל מדימום לקשרית או מתירואידיטיס