דלקת שקדים (טונזיליטיס)

דלקת שקדים היא דלקת של השקדים, שתי כריות הלימפה בגב הגרון שהן חלק ממנגנוני החיסון. היא נגרמת בדרך כלל מזיהום — לרוב נגיף (כמו נגיפי הצטננות, או נגיף מחלת הנשיקה), ולעיתים חיידקים, קלאסית סטרפטוקוק מקבוצה A ('דלקת גרון סטרפטוקוקלית'). היא נפוצה מאוד, במיוחד אצל ילדים וצעירים. המאפיינים העיקריים הם כאב גרון, כאב בבליעה, שקדים הנראים אדומים ונפוחים ועשויים להכיל כתמים או ציפוי לבנים או צהובים, חום, ולעיתים קרובות בלוטות נפוחות ורגישות בצוואר. ריח רע מהפה, כאב ראש ותחושת חולי נפוצים; שיעול נובח ונזלת מרמזים יותר על סיבה נגיפית. רוב דלקות השקדים נגיפיות ומשתפרות מעצמן תוך כשבוע עם מנוחה, נוזלים והקלת כאב. אנטיביוטיקה מועילה רק כשהסיבה חיידקית (סטרפ), שהרופאים שופטים מתבנית התסמינים ולעיתים משטח גרון או בדיקת סטרפ מהירה. לעיתים נוצר אוסף מוגלה לצד שקד (מורסה סב-שקדית), הגורם לכאב חד-צדדי חמור וקושי בפתיחת הפה, הזקוק לטיפול דחוף. אירועים חמורים חוזרים מובילים לעיתים לשקילת הסרת השקדים.

• בדרך כלל אין — דלקת שקדים מאובחנת קלינית מהגרון והתסמינים.
• בדיקת סטרפ מהירה או משטח גרון — לבדוק סטרפטוקוק מקבוצה A כשיש חשד לזיהום חיידקי.
• ספירת דם מלאה — ספירת נויטרופילים גבוהה מרמזת על חיידקי, ספירת לימפוציטים גבוהה עשויה לרמז על סיבה נגיפית כמו מחלת הנשיקה.
• CRP — עשוי להיות מוגבר; מסייע להעריך כמה דלקת קיימת.
• מונוספוט / בדיקות EBV — אם יש חשד למחלת הנשיקה.

• כאב גרון וכאב בבליעה
• שקדים אדומים ונפוחים, לעיתים עם כתמים לבנים או צהובים
• חום
• בלוטות נפוחות ורגישות בצוואר
• ריח רע מהפה
• כאב ראש ותחושת חולי כללית
• כאב גרון חד-צדדי חמור עם קושי בפתיחת הפה — אזהרה למורסה (סב-שקדית)