התייבשות

התייבשות היא מצב שבו הגוף איבד יותר נוזלים משצרך, ולכן אין מספיק מים לתפקוד תקין. היא מתפתחת כשהצריכה נמוכה מדי או האובדן גבוה — דרך הקאות ושלשול, הזעה כבדה, חום, סוכרת לא מאוזנת (מתן כמויות גדולות של שתן), תרופות משתנות, או פשוט שתייה לא מספקת, במיוחד במזג אוויר חם. התייבשות קלה גורמת לצמא, פה יבש, שתן כהה ומופחת, עייפות וסחרחורת. ככל שהיא מחמירה, לחץ הדם יורד, הלב מואץ, הכליות מקבלות פחות דם וסמני הפסולת שלהן עולים, ובלבול או קריסה יכולים לבוא. היא מסוכנת במיוחד בקצות הגיל — תינוקות וילדים צעירים מאבדים נוזלים במהירות במחלה, ומבוגרים עשויים לחוש פחות צמא ולהיות על תרופות המגבירות אובדן. בבדיקות דם, סמני הכליה עולים יחד (אוריאה בדרך כלל יותר מקריאטינין), ונתרן והמטוקריט לעיתים קרובות עולים כשהדם מתרכז.

• אוריאה — עולה, לעיתים קרובות יותר מקריאטינין (יחס אוריאה-קריאטינין גבוה הוא רמז קלאסי).
• קריאטינין ו-eGFR — תפקוד כליה יכול לרדת בהתייבשות חמורה (טרום-כלייתי).
• נתרן — לעיתים קרובות בגבול העליון או מוגבר כשהדם מתרכז.
• המטוקריט — עולה כשנפח הפלזמה יורד.
• שתן — מרוכז (כהה, משקל סגולי גבוה).
• גלוקוז — נבדק, כי סוכרת לא מאוזנת היא סיבה חשובה.

• צמא ופה יבש
• שתן כהה, בעל ריח חזק, מתן פחות מהרגיל
• עייפות, סחרחורת, במיוחד בעמידה
• כאב ראש
• דופק מהיר
• עור ושפתיים יבשים, עיניים שקועות
• אצל תינוקות: מרפס שקוע, פחות חיתולים רטובים, ללא דמעות בבכי, ישנוניות
• חמורה: בלבול, לחץ דם נמוך מאוד, קריסה