אוסטאופניה

אוסטאופניה משמעה שצפיפות העצם מתחת לטווח התקין אך לא ירדה מספיק כדי לעמוד בהגדרת האוסטאופורוזיס. היא נמצאת על רצף: עצם תקינה, אחר כך אוסטאופניה, אחר כך אוסטאופורוזיס, המוגדרים על-ידי סריקת צפיפות עצם (DXA) וציון ה-T שלה — אוסטאופניה היא ציון T בין -1 ל--2.5, ואוסטאופורוזיס הוא -2.5 או נמוך יותר. עצם היא רקמה חיה המתחדשת ברציפות; מסביבות אמצע שנות השלושים, מעט יותר אובד מכפי שמוחלף, וזה מואץ אצל נשים לאחר גיל המעבר כשהאסטרוגן יורד. אז דילול מסוים הוא חלק תקין מההזדקנות, ואוסטאופניה שכיחה, במיוחד אצל אנשים מבוגרים ולאחר גיל המעבר. גורמים נוספים כוללים היסטוריה משפחתית, משקל גוף נמוך, עישון, אלכוהול כבד, סידן או ויטמין D נמוכים, בלוטת תריס או יותרת-תריס פעילה-יתר, שימוש ממושך בסטרואידים, וחוסר פעילות ממושך. האוסטאופניה עצמה אינה גורמת לתסמינים — היא שקטה, ובדרך כלל נמצאת בסריקת צפיפות עצם הנעשית להערכת סיכון לשבר. חשיבותה כאזהרה מוקדמת: העצמות חלשות מהאידיאל, סיכון השבר מוגבר במתינות, והיא מסמנת הזדמנות לפעול לפני שאוסטאופורוזיס מתפתח. הניהול מתמקד בהרגלים מגני-עצם — מספיק סידן וויטמין D, פעילות נושאת-משקל ואימוני התנגדות, אי-עישון, הגבלת אלכוהול, וטיפול בכל סיבה בסיסית — כשתרופות שמורות למי שסיכון השבר הכולל שלהם גבוה.

• סריקת צפיפות עצם (DXA) — בדיקת האבחון בפועל; ציון T בין -1 ל--2.5 מגדיר אוסטאופניה (לא בדיקת דם).
• סידן וויטמין D — נבדקים לחוסר הניתן לתיקון התורם לאיבוד עצם.
• פוספט ו-PTH — לחיפוש סיבה של יותרת-תריס או מינרלים.
• פוספטאז בסיסי — סמן עצם כללי.
• תפקוד תירואיד (TSH) — בלוטת תריס פעילה-יתר מאיצה איבוד עצם.
• בדיקות הדם כאן בעיקר שוללות סיבות משניות; האבחנה נעשית בסריקה.

• אין — אוסטאופניה שקטה ואינה גורמת לתסמינים
• היא נמצאת בסריקת צפיפות עצם, לא מהתחושה
• אם היא מתקדמת לאוסטאופורוזיס, שברים (כולל מכוח מועט), אובדן גובה ויציבה כפופה יכולים להופיע
• קיום שבר שבירות עצמו יניע הערכה מחדש