חלבון S

חלבון S הוא אחד מנוגדי-הקרישה הטבעיים של הגוף ופועל כגורם-עזר החיוני של חלבון C: יחד הם מפרקים גורמי קרישה מופעלים, ושומרים על יצירת הקריש תחת שליטה. כמו חלבון C, חלבון S נוצר בכבד ותלוי בוויטמין K. הבדיקה מודדת את פעילות חלבון S (ולעיתים חלבון S חופשי) כאחוז מהנורמה, כחלק מבירור נטייה ליצירת קרישים (תרומבופיליה). רמת חלבון S נמוכה מסיטה את האיזון לכיוון קרישה ומעלה את הסיכון לפקקת ורידית — קרישים בוורידים העמוקים של הרגל או בריאה. זה יכול להיות תורשתי (חוסר גנטי של חלבון S) או נרכש. חשוב, כמה גורמים יומיומיים מורידים חלבון S ללא כל בעיה תורשתית: היריון, אמצעי מניעה המכילים אסטרוגן או טיפול הורמונלי, וורפרין, חוסר ויטמין K, מחלת כבד, ומחלה חריפה או קריש עדכני. זה הופך את חלבון S לאחת מבדיקות התרומבופיליה המורכבות יותר לפרשנות, ולכן הוא נמדד הרחק מהשפעות אלה ומאושר בבדיקה חוזרת לפני שמאבחנים חוסר אמיתי. הוא מתפרש לצד חלבון C ואנטיתרומבין.

• רמת חלבון S תקינה או גבוהה מרגיעה — היא אינה מצביעה על בעיית קרישה.
• רמה גבוהה אין לה משמעות קלינית שלילית.

• חוסר חלבון S תורשתי — תרומבופיליה גנטית המעלה סיכון לקריש ורידי.
• היריון — מוריד חלבון S פיזיולוגית.
• אסטרוגן — הגלולה או טיפול הורמונלי מורידים אותו.
• וורפרין וחוסר ויטמין K — חלבון S תלוי-ויטמין K.
• מחלת כבד, מחלה חריפה או קריש עדכני — יכולים להורידו.