INR (זמן פרותרומבין)
מדד לכמה זמן לוקח לדם לקרוש לאורך אחד משני המסלולים שלו. תפקידיו העיקריים הם לנטר את מדלל הדם וורפרין ולהעריך את ייצור גורמי הקרישה של הכבד, שכן רובם מיוצרים בכבד.
מה הבדיקה מודדת
ה-INR (יחס מנורמל בין-לאומי) הוא גרסה מתוקננת של זמן הפרותרומבין — השניות שלוקח לפלזמה לקרוש דרך המסלול ה'חיצוני'. תקנון כיחס מאפשר להשוות תוצאות בין מעבדות. שני השימושים הגדולים: ניטור וורפרין, מדלל דם שמינונו מכויל לשמור על ה-INR בטווח היעד (בדרך כלל 2.0–3.0); והערכת תפקוד כבד, כי הכבד מייצר את רוב גורמי הקרישה, וכמה תלויים בוויטמין K, ולכן INR עולה הוא סימן רגיש להידרדרות ייצור הכבד או לחוסר ויטמין K. INR גבוה משמעו שהדם קרוש לאט יותר (מדולל יותר); INR נמוך אצל נוטל וורפרין משמעו אנטי-קרישה חסרה וסיכון לקריש. הוא נקרא לצד APTT (המסלול השני), ובמחלת כבד לצד אלבומין ובילירובין.
מה משמעות ערך גבוה
- השפעת וורפרין — הפעולה המכוונת; גבוה מדי משמעו אנטי-קרישה עודפת וסיכון לדימום.
- מחלת כבד — ייצור מופחת של גורמי קרישה; INR עולה עוקב אחר החמרת תפקוד הכבד.
- חוסר ויטמין K — תזונה לקויה, ספיגה לקויה, חלק מהאנטיביוטיקות.
- קרישה תוך-כלית מפושטת (DIC) — גורמי קרישה נצרכים במחלה קשה.
- נוגדי קרישה פומיים ישירים ותרופות אחרות — יכולים להאריך אותו (אף שאינם מנוטרים ב-INR).
מה משמעות ערך נמוך
- תקין ללא טיפול — INR סביב 1.0 צפוי ללא אנטי-קרישה.
- אנטי-קרישה חסרה בוורפרין — מתחת לטווח היעד משמעו דילול לא מספיק וסיכון לקריש.
- לעיתים נדירות — נטייה מוגברת לקרישה; בדרך כלל אינה מאובחנת מ-INR לבד.
מתי לפנות לרופא
INR משמעותי רק כשיודעים מדוע נעשה. בוורפרין הוא מכוון את המינון: גבוה מדי מעלה סיכון לדימום (ו-INR גבוה מאוד עם דימום כלשהו מצריך טיפול דחוף והיפוך), נמוך מדי משאיר הגנה חסרה מקרישים — שניהם סיבה לפנות למרפאה המנהלת את הוורפרין. ללא אנטי-קרישה, INR גבוה באופן בלתי צפוי הוא סימן משמעותי לתפקוד כבד לקוי או לחוסר ויטמין K ומצריך הערכה. Mediora.AI קוראת את ה-INR מול היעד כשמעורב וורפרין, ולצד סמני הכבד אחרת; שינוי מינון וההכרעה הקלינית הם בידי הצוות המנהל את האנטי-קרישה או הכבד שלכם.