זמן תרומבופלסטין חלקי משופעל (aPTT)

aPTT הוא מבחן סקירת קרישה שמודד את הזמן עד שפלזמה קרישה כשנחשפת לפעיל פני שטח פוספוליפידי. בודק את המסלול הפנימי (גורמים XII, XI, IX, VIII) ואת המסלול המשותף (X, V, II, פיברינוגן). שני שימושים קליניים דומיננטיים: (1) מעקב אחר טיפול בהפרין לא-מקוטע — טווח טיפולי בדרך כלל פי 1.5-2.5 מהביקורת; (2) סקירת הפרעות דמם — aPTT מוארך עם PT/INR תקין מצביע על בעיות במסלול הפנימי (המופיליה A או B, מחלת פון-וילברנד, נוגדן זאבת). יחד עם INR (מסלול חיצוני), aPTT (פנימי) וטסיות + פיברינוגן יש את ארבעת הסמנים שמהווים בסיס לכל בירור דמם.

• טיפול בהפרין לא-מקוטע — צפוי וטיפולי.
• המופיליה A (חסר גורם VIII) או B (חסר גורם IX) — מולדים; בדרך כלל ידועים מילדות, מקרים קלים מתגלים מאוחר.
• מחלת פון-וילברנד — הפרעת הדמם התורשתית הנפוצה ביותר; דפוס דמם רירי-עורי.
• נוגדן זאבת — מאריך פרדוקסלית aPTT in vitro אך גורם פקקת in vivo.
• מחלת כבד חמורה — סינתזת גורמים נכשלת ומשפיעה גם על PT וגם על aPTT.
• חוסר ויטמין K — ממצא מאוחר; PT/INR בדרך כלל מתארך ראשון.
• קרישה תוך-וסקולרית מפושטת (DIC) — גורמים נצרכים.

• תגובת שלב חריף — גורם VIII עולה בדלקת ויכול לקצר aPTT.
• מצב היפר-קואגולבילי בהריון — סוף הריון, מיד אחרי לידה.
• aPTT קצר לבדו רק לעיתים נדירות מצדיק פעולה; נדרשת התאמה קלינית.