ספירת טסיות
טסיות מתחילות קרישה במקומות פגיעת כלי דם. גם ערכים נמוכים מאוד (סיכון לדימום) וגם גבוהים מאוד (סיכון לפקקת) חשובים קלינית — מחלת מח-עצם, הרס חיסוני או עלייה תגובתית הם הסיבות המובילות.
מה הבדיקה מודדת
טסיות (תרומבוציטים) הן שברי תאים שמיוצרים על-ידי מגקריוציטים במח-העצם. הן המגיבים הראשונים במקומות פגיעת כלי דם, יוצרים את פקק הטסיות הראשוני לפני שמפל הקרישה מחזק אותו בפיברין. ספירה תקינה היא 150–450 × 10⁹/L. תוצאות שגויות מהתקבצות טסיות בנוכחות EDTA נפוצות — כאשר מדווחת ספירה נמוכה מבודדת, יש לחזור על הבדיקה במבחנת ציטרט לפני הסקת מסקנות.
מה משמעות ערך גבוה
- תרומבוציטוזיס תגובתי — הסיבה השכיחה; דלקת, זיהום, חוסר ברזל, אחרי כריתת טחול.
- תרומבוציטמיה אסנציאלית — הפרעת מח-עצם; לרוב מעל 600 × 10⁹/L עם מוטציה ב-JAK2 ברבים.
- פוליציתמיה ורה — לעיתים עם ספירת תאים אדומים גבוהה.
- התאוששות ממחלה חריפה או כימותרפיה — רתע.
מה משמעות ערך נמוך
- תרומבוציטופניה חיסונית (ITP) — הרס אוטואימוני.
- דיכוי מח-עצם — כימותרפיה, אלכוהול, חוסר B12/חומצה פולית, לוקמיה, אנמיה אפלסטית.
- צריכה מוגברת — DIC, ספסיס, HUS, TTP.
- היפר-ספלניזם — אגירה בשחמת, לימפומה.
- תרומבוציטופניה מהפרין — תרופתי.
- EDTA פסאודו-תרומבוציטופניה — תוצר לוואי מעבדתי, יש לאשר במבחנת ציטרט.
מתי לפנות לרופא
ספירת טסיות מתחת ל-100 × 10⁹/L מצדיקה רופא משפחה ובדיקה חוזרת במבחנת ציטרט. מתחת ל-50 × 10⁹/L נושאת סיכון לדימום ספונטני ודורשת הערכה מהירה. מעל 1000 × 10⁹/L מצדיקה הערכת המטולוג למחלת מיאלופרוליפרציה. Mediora.AI עוקבת אחר מגמת הטסיות בהקשר של המוגלובין ו-WBC.