תת-פעילות בלוטת יותרת התריס (היפופאראתירואידיזם)
הורמון פאראתורמון נמוך גורם לסידן נמוך מתמשך עם זרחן גבוה — מוביל לעקצוצים, התכווצויות שרירים, פרכוסים וקטרקט אם לא מטופל. לרוב לאחר ניתוח בצוואר; פחות נפוץ אוטואימוני או גנטי.
מה זה
היפופאראתירואידיזם הוא חוסר בהורמון פאראתורמון (PTH), הרגולטור הראשי של סידן הדם. ללא PTH מספיק, ספיגת הסידן במעי יורדת, שחרור הסידן מהעצמות נעצר, והכליות מפרישות יותר סידן וסופגות יותר זרחן. התוצאה היא היפוקלצמיה כרונית עם היפרפוספטמיה. הסיבה הנפוצה ביותר היא יאטרוגנית — הוצאה בטעות או נזק לבלוטות יותרת התריס בניתוח כריתת תירואיד, ניתוח פאראתירואיד או ניתוח צוואר רדיקלי. סיבות נוספות: הרס אוטואימוני (מבודד או בתסמונת אנדוקרינית פוליגלנדולרית), תסמונות גנטיות (DiGeorge, היפוקלצמיה דומיננטית), חוסר מגנזיום חמור (מדכא הפרשת PTH), ומחלות חודרניות נדירות. הטיפול משלב סידן וויטמין D פעיל (קלציטריול), והחלפת הורמון (PTH רקומביננטי) במקרים עמידים.
סמני מעבדה מרכזיים
- סידן (כללי + מיונן) — נמוך; מתוקן לאלבומין או מיונן עדיף.
- PTH — נמוך לא-מתאים או נמוך-תקין מול ההיפוקלצמיה (המאפיין האבחנתי).
- זרחן — גבוה (ספיגה כלייתית לא מעוכבת).
- מגנזיום — חובה לבדוק; חוסר מגנזיום חמור גורם להיפופאראתירואידיזם תפקודי.
- ויטמין D (25-OH ו-1,25-OH) — הצורה הפעילה נמוכה בגלל המרה כלייתית תלוית-PTH.
- סידן בשתן 24 שעות — לטיטרציה של הטיפול (היפר-קלציאוריה מגבילה את הריווח).
תסמינים
- עקצוץ סביב הפה ובקצות האצבעות (פראסטזיה) — הקלאסי הראשון
- התכווצויות שרירים, עוויתות יד (סימן טרוסו), עווית פנים (סימן חבוסטק)
- טטניה; במקרים חמורים לרינגוספזם או פרכוסים
- קטרקט (כרוני לא מטופל)
- הסתיידות גרעיני הבסיס → הפרעות תנועה, פרקינסוניזם
- ציפורניים שבירות, עור יבש
מתי לפנות לרופא
עקצוץ חדש ומתמשך סביב הפה, התכווצויות שרירים או עוויתות יד — במיוחד אחרי ניתוח צוואר לאחרונה — דורשים הערכה מיידית של סידן, מגנזיום ו-PTH. היפוקלצמיה חריפה סימפטומטית מטופלת בבית חולים בסידן IV. ניהול כרוני הוא סידן פומי + ויטמין D פעיל, באיזון מול סידן בשתן להגנת הכליות מאבנים ונפרוקלצינוזיס. Mediora.AI מסמנת את תבנית סידן-PTH; טיטרציה דורשת אנדוקרינולוג.