קלפרוטקטין בצואה

קלפרוטקטין הוא חלבון המשוחרר על-ידי נויטרופילים — סוג של תא דם לבן — כשיש דלקת. כשרירית המעי דלקתית, תאי הדם הלבנים האלה נעים אל המעי ומשילים קלפרוטקטין, שיוצא בצואה, ולכן מדידתו בדגימת צואה נותנת קריאה ישירה ולא פולשנית של דלקת במעי. זאת אף שהסכמה מפרטת אותה כבדיקת דם — היא נעשית על דגימת צואה, לא דם. הערך העיקרי שלה הוא במיון תסמיני מעי. תסמונת המעי הרגיז (IBS) ומחלת מעי דלקתית (IBD — קרוהן וקוליטיס כיבית) יכולות לגרום לתסמינים דומים של כאב בטן, נפיחות ושינוי בהרגלי מעי, אך IBS אינה מדלקת את המעי בעוד IBD כן. קלפרוטקטין תקין הופך IBD לבלתי סבירה ומצביע לכיוון IBS, ומסייע לאנשים להימנע מקולונוסקופיה מיותרת; רמה מוגברת מסמנת דלקת הזקוקה לבירור, בדרך כלל באנדוסקופיה. היא משמשת גם לניטור IBD ידועה — מעקב אחר הרמה מראה אם המחלה פעילה או בהפוגה ואם הטיפול עובד — והיא יכולה לעלות גם בזיהומי מעי ובחלק מהתרופות.

• מחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס כיבית) — הדאגה העיקרית; רמה מוגברת מסמנת דלקת מעי פעילה הזקוקה לאנדוסקופיה.
• מחלה פעילה או התלקחות ב-IBD ידועה — רמה עולה מרמזת שהמחלה אינה מבוקרת.
• זיהום מעי (גסטרואנטריטיס) — עלייה זמנית.
• משככי כאבים מסוג NSAID — יכולים לגרום לדלקת מעי ולהעלותו.
• פוליפים במעי או, לעיתים נדירות, גידולים — מוגבר לעיתים.

• תקין — הופך מחלת מעי דלקתית לבלתי סבירה ומצביע לכיוון תסמונת המעי הרגיז, לרוב חוסך בדיקה פולשנית.
• רמה יורדת ב-IBD ידועה — מרמזת שהדלקת שוככת והטיפול עובד (הפוגה).