נוגדנים לקולטן TSH (TRAb / TSI)

בלוטת התריס נשלטת בדרך כלל על-ידי הורמון יותרת המוח TSH, הפועל על קולטן בתאי בלוטת התריס. במחלת גרייבס — מצב אוטואימוני והסיבה הנפוצה ביותר לבלוטת תריס פעילה-יתר (היפרתירואידיזם) — הגוף מייצר נוגדנים הקושרים ומדליקים את אותו קולטן TSH, ומרמים את בלוטת התריס לייצר-יתר הורמון ללא קשר לצרכי הגוף האמיתיים. בדיקה זו מזהה נוגדנים אלה (מדווחים כ-TRAb, או כתת-הסוג המגרה TSI). השימוש העיקרי שלה הוא לאשר שמקרה של היפרתירואידיזם נגרם ממחלת גרייבס ולא מסיבה אחרת כמו קשרית רעילה או דלקת בלוטת התריס — מה שחשוב כי הסיבות מנוהלות באופן שונה. תוצאה חיובית תומכת חזק במחלת גרייבס, ולעיתים קרובות הופכת מיפוי רדיואקטיבי למיותר. לבדיקה שני תפקידים חשובים נוספים: רמת הנוגדנים מסייעת להעריך את הסיכוי להישנות המחלה לאחר קורס תרופות אנטי-תירואיד, ובאופן קריטי — היא נבדקת בהיריון, כי נוגדנים אלה חוצים את השליה ואם גבוהים, יכולים להשפיע על בלוטת התריס של התינוק, ולכן הרמה מכוונת ניטור של האם והתינוק.

• תוצאה חיובית — מאשרת מחלת גרייבס כסיבה לבלוטת תריס פעילה-יתר.
• מחלת גרייבס עם מעורבות עיניים (מחלת עיניים תירואידית) — רמות הנוגדנים לעיתים קרובות גבוהות יותר.
• מדד לסיכון הישנות — רמה גבוהה לאחר טיפול אנטי-תירואיד מרמזת על סיכוי גדול יותר שהפעילות-יתר תחזור.
• חשוב בהיריון — רמה גבוהה יכולה להשפיע על בלוטת התריס של התינוק, ולכן מכוונת ניטור.

• תוצאה שלילית — הופכת את מחלת גרייבס לבלתי סבירה; בלוטת תריס פעילה-יתר סבירה אז יותר בשל סיבה אחרת (קשרית רעילה, או דלקת בלוטת התריס).
• רמה יורדת בטיפול — יכולה לרמז שהתהליך האוטואימוני נרגע.