יתר-פעילות בלוטת התריס

יתר-פעילות בלוטת התריס היא מצב קליני של עודף הורמון מגיע לרקמות. ההיפופיזה מזהה את T4 הגבוה במחזור הדם ומדכאת TSH לכמעט אפס — TSH לא-מדיד הוא הסימן המעבדתי האופייני. הסיבה השכיחה ביותר בעולם היא מחלת גרייבס, מצב אוטואימוני שבו נוגדנים לקולטן TSH מגרים את הבלוטה ברציפות. סיבות אחרות: זפק נודולרי רעיל (גושים אוטונומיים), דלקת בלוטת התריס (שחרור זמני של הורמון אגור), אקסוגני (תחליף לבותירוקסין במינון יתר).

• TSH — מדוכא (לרוב מתחת ל-0.1 mIU/L במחלה גלויה).
• T4 חופשי ו-T3 חופשי — מוגברים. ב-T3 toxicosis רק T3 גבוה.
• נוגדנים לקולטן TSH (TRAb) — מבחינים בין גרייבס לסיבות אחרות.
• מיפוי בלוטת התריס — מבחין בין גרייבס (קליטה גבוהה אחידה) לבין דלקת (קליטה נמוכה) לבין גוש רעיל (קליטה מוקדית).

• אי-סבילות לחום, הזעה
• ירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר
• דפיקות לב, רעד, חרדה
• יציאות תכופות
• אינסומניה
• אי-סדירות וסתית
• חולשת שריר
• שינויי עיניים בגרייבס (פרופטוזיס, lid lag)
• זפק