יתר-פעילות בלוטת התריס
פעילות יתר של בלוטת התריס המייצרת עודף הורמון. מדכאת TSH לכמעט אפס; מחלת גרייבס היא הסיבה המובילה עולמית.
מה זה
יתר-פעילות בלוטת התריס היא מצב קליני של עודף הורמון מגיע לרקמות. ההיפופיזה מזהה את T4 הגבוה במחזור הדם ומדכאת TSH לכמעט אפס — TSH לא-מדיד הוא הסימן המעבדתי האופייני. הסיבה השכיחה ביותר בעולם היא מחלת גרייבס, מצב אוטואימוני שבו נוגדנים לקולטן TSH מגרים את הבלוטה ברציפות. סיבות אחרות: זפק נודולרי רעיל (גושים אוטונומיים), דלקת בלוטת התריס (שחרור זמני של הורמון אגור), אקסוגני (תחליף לבותירוקסין במינון יתר).
סמני מעבדה מרכזיים
- TSH — מדוכא (לרוב מתחת ל-0.1 mIU/L במחלה גלויה).
- T4 חופשי ו-T3 חופשי — מוגברים. ב-T3 toxicosis רק T3 גבוה.
- נוגדנים לקולטן TSH (TRAb) — מבחינים בין גרייבס לסיבות אחרות.
- מיפוי בלוטת התריס — מבחין בין גרייבס (קליטה גבוהה אחידה) לבין דלקת (קליטה נמוכה) לבין גוש רעיל (קליטה מוקדית).
תסמינים
- אי-סבילות לחום, הזעה
- ירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר
- דפיקות לב, רעד, חרדה
- יציאות תכופות
- אינסומניה
- אי-סדירות וסתית
- חולשת שריר
- שינויי עיניים בגרייבס (פרופטוזיס, lid lag)
- זפק
מתי לפנות לרופא
TSH מדוכא עם T4 חופשי מוגבר מצדיק הערכה מהירה אצל אנדוקרינולוג. פרפור פרוזדורים, דופק מהיר מאוד, חולשת שריר חמורה או מעורבות עיניים — מצבים דחופים. אפשרויות הטיפול (תרופות נגד תריס, יוד רדיואקטיבי, ניתוח) מורכבות ואישיות — דונו עם המומחה לעומק לפני התחלת כל טיפול.