גירוד (פרוריטוס)

פרוריטוס הוא המונח הרפואי לגירוד. כשיש פריחה ברורה הסיבה בדרך כלל דרמטולוגית (אקזמה, פסוריאזיס, גרדת, דרמטיטיס מגע). ללא פריחה — או רק עם שריטות משניות מהגרידה — הדיפרנציאל פונה למחלה מערכתית: מחלות כבד כולסטטיות, מחלת כליות כרונית (גירוד אורמי), אנמיה מחוסר ברזל, פוליציטמיה ורה, הפרעת בלוטת התריס (גם יתר וגם תת), HIV, לימפומה (במיוחד הודג'קין, לפעמים שבועות לפני תסמינים אחרים), ותרופות מסוימות (אופיואידים, נוגדי מלריה, סטטינים). גירוד מפושט שמעיר את המטופל בלילה מדאיג יותר למחלה מערכתית מאשר גירוד מקומי ביום.

• יובש עור (קסרוזיס) — נפוץ מאוד אצל קשישים; בדרך כלל מגיב לקרמים.
• אקזמה, פסוריאזיס, גרדת, דרמטיטיס מגע — דרמטולוגיים; פריחה לרוב נראית.
• מחלת כבד כולסטטית — דלקת מרה ראשונית, PSC, כולסטזיס מושרה תרופות; מלחי מרה שוקעים בעור.
• מחלת כליות כרונית (גירוד אורמי) — שכיח במטופלי דיאליזה; המנגנון לא מובן עד הסוף.
• אנמיה מחוסר ברזל — גירוד בעיקר ברגליים ובגוף.
• פוליציטמיה ורה — קלאסית גירוד אחרי מקלחת חמה (aquagenic pruritus).
• יתר/תת-פעילות בלוטת התריס — שניהם יכולים לגרום לפרוריטוס.
• לימפומה, במיוחד הודג'קין — יכולה להקדים תסמינים אחרים בחודשים; לרוב עם הזעות לילה וירידה במשקל.
• תרופות — אופיואידים, סטטינים, נוגדי מלריה, מעכבי ACE.
• היריון — כולסטזיס בטרימסטר השלישי הוא ישות מוגדרת.

פאנל ראשוני: פאנל כבד (בילירובין, ALP, GGT, ALT, AST), פאנל מטבולי מלא (קריאטינין, eGFR), TSH, ספירת דם + פריטין, גלוקוז, בדיקת HIV אם סביר אפידמיולוגית. הוסף אולטרסאונד בטן אם דפוס כולסטטי, משטח דם אם חשד לפוליציטמיה או לימפומה. Mediora.AI מסמנת את הדפוסים המערכתיים; ביופסיה ובירור ממוקד-פריחה שייכים לדרמטולוגיה.