גמא-גלוטמיל טרנספראז (GGT)

GGT שוכן על קרומי תאי האפיתל של דרכי המרה. כשזרימת המרה חסומה או שתאי דרכי המרה במצוקה, GGT דולף לדם. הערך האבחנתי של GGT הוא בעיקר השוואתי: אלקליין פוספטאז (ALP) יכול לעלות מעצם, שליה או כבד, ו-GGT הוא הסיכוי-מכריע: ALP גבוה + GGT גבוה = מקור כבדי/ביליארי; ALP גבוה + GGT תקין = עצם או שליה. GGT הוא גם אחד הסמנים הרגישים ביותר לפגיעת כבד אלכוהולית.

• גברים: בערך ⁦10-70⁩ U/L.
• נשים: בערך ⁦6-42⁩ U/L - לרוב מעט נמוך יותר.
• רגיש לאלכוהול ולכבד שומני, ולכן עליות קלות שכיחות ולרוב הפיכות.
• יש לקרוא יחד עם ALT, AST ו-ALP לתמונה כבדית.

הטווח שמודפס במעבדה המבצעת הוא הקובע.

• כולסטזיס — חסימת דרכי מרה, PBC, PSC.
• אלכוהול — צריכה כרונית כבדה מעלה GGT, לרוב לפני ALT/AST.
• פגיעת כבד תרופתית — פניטואין, ברביטורטים, NSAIDs, סטטינים (נדיר).
• NAFLD — לעיתים מוגבר יחד עם ALT.
• עישון, השמנה — מעלים GGT במידה מתונה.

• בדרך כלל לא ניתן לפעולה קלינית.
• חוסר ויטמין B6 — אותה תלות בקו-פקטור כמו ALT/AST.

• GGT לרוב אינו גורם לתסמינים בפני עצמו - עלייה קלה מתגלה לעיתים במקרה.
• כשהוא משקף עומס כבדי משמעותי ייתכנו סימנים לא-ספציפיים כמו עייפות או אי-נוחות בטנית; צהבת מרמזת על מחלה מתקדמת יותר.
• ערכו העיקרי הוא כדגל מוקדם ורגיש, נקרא לצד בדיקות הכבד האחרות.