דלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית כרונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את הציפוי הסינוביאלי של המפרקים, גורמת דלקת, כאב והרס מפרקים מתקדם. בניגוד לאוסטיאוארתריטיס, RA פוגעת בדרך כלל במפרקים קטנים באופן סימטרי — כפות ידיים, פרקי כף יד, כפות רגליים — עם נוקשות בוקר מעל שעה. היא גם גורמת תכונות מערכתיות (עייפות, חום נמוך, ירידה במשקל, אנמיה של מחלה כרונית) ויכולה לערב איברים נוספים (ריאות, עיניים, כלי דם). שני העשורים האחרונים שינו את הפרוגנוזה דרך אבחון מוקדם וטיפול ביולוגי, אבל חלון ההזדמנות חשוב: התחלת טיפול תוך 12 שבועות מתחילת התסמינים משפרת משמעותית את תפקוד המפרקים בטווח הארוך.

• גורם שגרוני (RF) — קיים ב-60–80% מהמטופלים.
• נוגדני anti-CCP — ספציפיים יותר מ-RF; חזאי למחלה ארוזיבית.
• CRP ו-ESR — עוקבים אחר פעילות דלקתית.
• המוגלובין — אנמיה של מחלה כרונית נפוצה.
• הדמיית מפרקים — אולטרסאונד או MRI מאתרים סינוביטיס לפני ארוזיות בצילום.
• ויטמין D — לעיתים בחוסר; תוסף תומך בבריאות העצם בטיפול כרוני בסטרואידים.

• כאב ונפיחות סימטריים במפרקים (כפות ידיים, פרקים, כפות רגליים תחילה)
• נוקשות בוקר מעל שעה
• עייפות
• חום נמוך
• גושים תת-עוריים
• דלקת עיניים (סקלריטיס, אפיסקלריטיס)
• מעורבות ריאות (מחלת ריאות אינטרסטיציאלית)
• ירידה במשקל