אינסולין (בצום)

אינסולין מופרש על-ידי תאי בטא של הלבלב בתגובה לעליית גלוקוז בדם. הוא אומר לכבד, לשריר ולתאי שומן לקלוט גלוקוז. בתנגודת לאינסולין, רקמות אלו מגיבות חלש, ולכן הלבלב מפצה בהפרשת יותר אינסולין לאותו אפקט — היפר-אינסולינמיה. מאחר שהגוף ממיר גלוקוז במשך שנים בעזרת מנגנון פיצוי זה, גלוקוז בצום ו-HbA1c יכולים להישאר תקינים זמן רב אחרי שרמת האינסולין עלתה. אינסולין בצום הוא לכן הסמן המעבדתי המוקדם ביותר של הפרעה מטבולית. ציון HOMA-IR (אינסולין בצום × גלוקוז בצום / 405) מכמת את התנגודת.

• תנגודת לאינסולין — הסיבה הנפוצה; מקדימה סוכרת מסוג 2 ב-5–10 שנים.
• תסמונת מטבולית — רכיב מרכזי.
• השמנה, אורח חיים יושבני, תזונה עשירה בפחמימות מעובדות — מניעים בני-שינוי.
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות — תנגודת לאינסולין היא תכונה מגדירה.
• תסמונת קושינג, אקרומגליה — סיבות אנדוקריניות (נדיר).
• אינסולינומה — גידול נדיר מאוד שמייצר אינסולין; מתבטא בהיפוגליקמיה.

• סוכרת מסוג 1 — הרס אוטואימוני של תאי בטא.
• סוכרת מסוג 2 בשלב מאוחר — תשישות תאי בטא לאחר שנים של ייצור-יתר.
• מחלה חריפה לאחרונה או סטרואידים — משתנה.
• הגבלה קלורית קפדנית או צום — פיזיולוגי.