צמא מוגזם (פולידיפסיה)

פולידיפסיה היא שתייה הרבה יותר ממה שהגוף צריך — בדרך כלל 3 ליטרים או יותר ביום, לרוב מלווה בפוליאוריה (השתנה בנפחים גדולים בתכיפות). מנגנון הצמא הבריא מופעל כשהאוסמולליות בפלזמה עולה ב-1%~; כל תהליך שמעלה אוסמולליות (גלוקוז גבוה, נתרן גבוה) או מונע מהכליות לרכז שתן (ADH נמוך, עמידות כלייתית ל-ADH) ייצור פולידיפסיה מתמשכת. השורט-ליסט הקליני: סוכרת מסוג 1 או 2 כשהגלוקוז דולף לשתן ומושך מים (השלשה הקלאסית פוליאוריה + פולידיפסיה + ירידה במשקל); סוכרת תפלה מרכזית (לאחר ניתוח היפופיזה, טראומת ראש, מחלות חודרניות); סוכרת תפלה נפרוגנית (רעילות ליתיום, היפר-קלצמיה, היפוקלמיה); פולידיפסיה ראשונית / פסיכוגנית (לעיתים פסיכיאטרית); תרופות (משתנים, ליתיום); לעיתים היריון. היפר-קלצמיה מ-PHPT או ממאירות היא מנגנון נשכח אך משמעותי.

• סוכרת (T1 / T2) — הכי נפוץ; גלוקוז >11 ממול/ל (200 מ"ג/ד"ל) דולף לשתן.
• סוכרת תפלה — מרכזית (ADH נמוך) או נפרוגנית (עמידות כלייתית); השתן נשאר מדולל למרות הצמא.
• היפר-קלצמיה — PHPT, ממאירות; מקהה את השפעת ADH על הכליה.
• היפוקלמיה — אותו מנגנון.
• רעילות ליתיום — DI נפרוגנית.
• שימוש במשתנים — בעיקר משתני לולאה.
• פולידיפסיה פסיכוגנית — לעיתים עם סכיזופרניה או התנהגות כפייתית.
• היריון — דרישה מוגברת למים.

קו ראשון: גלוקוז בצום + HbA1c (לשלול סוכרת), פאנל מטבולי בסיסי (נתרן, אשלגן, סידן, קריאטינין), משקל סגולי של השתן. אם סוכרת נשללת והפולידיפסיה ממשיכה, מבחן צום-מים בפיקוח או מדידת קופפטין מבדילים בין DI מרכזית ל-DI נפרוגנית לפולידיפסיה ראשונית. Mediora.AI מסמנת את האשכול של גלוקוז גבוה + תבנית אוסמוטית; אבחון סוכרת תפלה ראשונית הוא טריטוריה אנדוקרינית.