כולסטרול LDL

ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה הם החלקיקים שמשקעים כולסטרול בדפנות העורקים. עשורים של מחקרים אקראיים מראים שהפחתת LDL מורידה את שיעור התקפי הלב והשבץ — אחד הממצאים המתועדים ביותר ברפואת לב מודרנית. רוב המעבדות מחשבות LDL לפי משוואת Friedewald (מתוך כולסטרול כללי, HDL וטריגליצרידים), ומדידה ישירה שמורה למצבי טריגליצרידים גבוהים.

• אופטימלי: מתחת ל-100 mg/dL (כ-2.6 mmol/L).
• קרוב לאופטימלי: ⁦100-129⁩; גבולי: ⁦130-159⁩; גבוה: ⁦160-189⁩; גבוה מאוד: 190 ומעלה.
• היעד הנכון תלוי בסיכון הקרדיווסקולרי - בסיכון גבוה שואפים לנמוך בהרבה (לרוב מתחת ל-70 mg/dL), נקבע עם רופא.

הטווח שמודפס במעבדה המבצעת הוא הקובע.

• עומס אתרוגני — ירידה של 1 mmol/L (38.7 mg/dL) מורידה אירועים כלי-דם משמעותיים בכ-22%.
• היפר-כולסטרולמיה משפחתית — ערכים מעל 190 mg/dL ללא סיבה אורח-חיים — מצדיקים בדיקה גנטית.
• דפוס תזונה — שומן רווי וטראנס מעלים LDL יותר מכולסטרול מהמזון.
• תת-פעילות בלוטת תריס, סינדרום נפרוטי, מחלות כבד כולסטטיות — סיבות שניוניות שכדאי לשלול.

• בדרך כלל מצב חיובי — LDL נמוך מאוד הוא יעד בטיפול מניעה משנית.
• מחלת כבד חמורה — סינתזה לקויה.
• יתר-פעילות בלוטת התריס — סילוק מואץ.
• דלקת, תת-תזונה — ירידות זמניות.

• LDL גבוה אינו גורם לתסמינים - הוא תורם בשקט לרובד בעורקים במשך שנים.
• הסימן הראשון יכול להיות אירוע לבבי, ולכן עורכים סקר ל-LDL ולא ממתינים.
• רמות תורשתיות גבוהות מאוד עשויות להופיע לעיתים כמשקעי כולסטרול בגידים או סביב העיניים.