צהבת (עור או עיניים צהובים)

צהבת (איקטרוס) מופיעה כשבילירובין הדם עולה מעל ~3 mg/dL (50 מיקרומול/ליטר). הפיגמנט הצהוב הוא הבילירובין עצמו — תוצר פירוק של המוגלובין — והצטברותו משקפת בעיה כלשהי בשרשרת: הרס תאי דם → צימוד בכבד → הפרשה מרתית. הבירור הקליני ממיין את הסיבה לשלוש קטגוריות לפי איזה חלק בילירובין עולה ולאן זזים סמני כבד אחרים:

• פרה-הפטי (המוליזה): בעיקר בילירובין עקיף עולה, הפטוגלובין נמוך, LDH גבוה, רטיקולוציטים גבוהים.
• הפטי (הפטיטיס, שחמת, ז'ילבר): דפוס בילירובין מעורב, ALT/AST גבוהים מאוד בהפטיטיס חריף או מעט מוגברים בתסמונת ז'ילבר.
• פוסט-הפטי (אבני מרה, גידול בראש הלבלב, PSC): בילירובין ישיר עולה, אלקליין פוספטאז ו-GGT מוגברים בצורה ניכרת, לרוב צואה בהירה + שתן כהה.

• הפטיטיס ויראלי — A, B, C, E; הסיבה ההפטית החריפה השכיחה ביותר בעולם.
• מחלת כבד אלכוהולית, NAFLD/NASH — הפטית כרונית.
• תסמונת ז'ילבר — גנטית שפירה; קלה ומתחלפת.
• אבן בצינור המרה המשותף (כולדוכוליתיאזיס) — פוסט-הפטי עם כאב בטן.
• סרטן ראש הלבלב — צהבת מתקדמת ללא כאב, קלאסית עם ירידה במשקל.
• פגיעת כבד מושרית תרופות — תרופות רבות (פראצטמול במנת יתר, אנטיביוטיקה, סטטינים, צמחי מרפא).
• אנמיה המוליטית — פרה-הפטית; צהבת ללא שתן כהה.
• צהבת ילודים — נפוצה פיזיולוגית בתינוקות; לא רלוונטית למבוגרים.

פאנל ראשוני: בילירובין כללי + ישיר (כדי לחשב את החלק העקיף), ALT, AST, ALP, GGT, אלבומין, INR (תפקוד סינתטי), ספירת דם + רטיקולוציטים, הפטוגלובין, LDH. הוסף סרולוגיית הפטיטיס ויראלי (HAV IgM, HBsAg + anti-HBc IgM, anti-HCV) ואולטרסאונד בטן אם הדפוס מצביע על סיבה הפטית או פוסט-הפטית. Mediora.AI מפרשת את הדפוס בין הסמנים הללו.